איחוד משפחות – נשואים

על אף העובדה כי חוק האזרחות, תשי”ב-1952 אינו מקנה, אוטומטית, את האזרחות הישראלית לאזרחים הזרים, אפילו לאחר נישואיהם עם אזרחי מדינת ישראל, הוא פותח בפני האזרחים הזרים (באמצעות נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי של משרד הפנים), את האופציה לקבלת האזרחות הישראלית. בהתאם לנוהל זה, מתנהל הליך מדורג שמשכו הכולל עשוי להגיע לכחמש שנים, ובסופו – יהיו זכאים בן / בת הזוג הזרים לקבלת האזרחות הישראלית שלהם.

הליך איחוד משפחות עבור בני זוג נשואים

השלב התחילי בהליך איחוד משפחות עבור בני זוג נשואים שאחד מהם הוא אזרח זר הינו פתיחת תיק במשרד הפנים. בשלב זה יתייצבו שני בני הזוג באחת מלשכת הרשות לאוכלוסין ולהגירה. במקרה שבו בן או בת הזוג שאינם ישראלים אינם נמצאים, פיזית, בתחומי מדינת ישראל, תחול חובת ההתייצבות בלשכה על בן / בת הזוג הישראליים. במקרים שני בני הזוג אינם נמצאים, פיזית, בגבולות מדינת ישראל, התייצבותם תתבצע בנציגות הישראלית הרשמית שבמקום שבו הם נמצאים (לרוב – השגרירות הישראלית שבמקום). שני בני הזוג יתבקשו להציג את המסמכים הנדרשים לצורך פתיחת תיק חיים משותפים (כדוגמת דרכונו של האזרח הזר שתוקפו שנתיים לפחות, מכתב בחתימת בני הזוג המפרט את הקשר, ותצהיר משותף שלהם הנוגע לאמיתות החומר המוגש בתיק). בנוסף, תבוצענה בדיקה לתעודת הנישואים ובדיקה ראשונית למסמכים שהוצגו, כמו כן, ייבדק כי אין כל מניעה מכל סוג שהוא לשהות בן / בת הזוג הזרים בגבולות ישראל.

מה יקרה לאחר מכן?

במקרה שבן הזוג הזר שוהה בישראל – עם סיום סדרת הבדיקות, במידה ויתגלה כי אין מניעה לפתיחת הליך הסדרת מעמדם של הזרים, תינתן להם אשרת שהיה (ויזה) שתוקפה שישה חודשים. במקרים בהם ישנם צאצאים קטינים, תינתן גם להם אשרת שהיה.

במקרה שבן / בת הזוג הזרים אינם נמצאים בגבולות ישראל – בני זוגם הישראלים יבקשו עבורם אישור כניסה, וזאת, במסגרתה של הגשת הבקשה לפתיחת תיק. תוקפו של אישור זה נחשב כרלוונטי אך ורק לשלב ראשוני שבפתיחת התיק, ואין לו שום משמעות בהליך המדורג, אשר הינו השלב המתקדם יותר להסדרת מעמדם של בני זוג זרים נשואים.

ניתן להבין, כי איחוד משפחות בין שני בני זוג נשואים שאחד או אחת מהם אינן אזרח ישראל עלול להסתבך לא מעט, במיוחד אם לא יבוצע כהלכה. לכן, חשוב מאד להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי, המתמחה בתחום זה.