איחוד משפחות הוא תהליך הגירה המיועד למטרות איחוד של בני משפחה המצויים בארץ זרה עם בני משפחה נוספים המתגוררים בישראל. במקרים בהם מדובר באיחוד משפחות בהן כל בני המשפחה הם יהודים, הדבר נעשה ללא צורך בהגשת בקשה מיוחדת לרשות האוכלוסין וההגירה וזאת מכוח חוק השבות המקנה את הזכות לכל יהודי מסביב לעולם לעלות ארצה ולהתאחד עם בני משפחתו. יחד עם זאת, גם במקרים אלו, קבלת מעמד אזרחי בישראל (אזרחות ישראלית) עבור בני המשפחה המגיעים ארצה מכוח חוק השבות, מתאפשרת רק במקרים בהם בני המשפחה המגיעים ארצה מביעים את רצונם וכוונתם להשתקע בישראל.
חשוב לציין שבמקרים בהם מדובר בהליך איחוד משפחות של זוגות מעורבים ו/או בני דתות אחרות ו/או איחוד משפחות ערביות, הליך האיחוד מורכב יותר ומחייב אתכם להסתייע בשירותי עורך דין איחוד משפחות.
עד שנת 2002, נוהל איחוד משפחות בישראל היה זהה לנוהל הענקת אזרחות לבני משפחה של אזרח ישראלי המעוניינים להגר לישראל, אך באותה שנה ממשלת ישראל החליטה על שינוי מדיניות, ושנה לאחר מכן חוקק חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (התשס”ג 2003) שמטרתו לשלול מתן אזרחות ו/או תושבות ישראלית לפלסטינים תושבי יהודה והשומרון ו/או רצועת עזה שהינם בני זוג של אזרחים ישראלים. לפיכך, המונח איחוד משפחות הוא פועל יוצא של חוק זה, והוא מתייחס בעיקר למקרים בהם ערביי ישראל מעוניינים להינשא לבני/בנות זוג תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה או כל מדינה ערבית והם מעוניינים להשתקע בתוך שטח מדינת ישראל. השיקולים לחקיקת החוק כללו גם שיקולים ביטחוניים וגם שיקולים דמוגרפיים ואף על פי שחוק זה חל באופן תיאורטי על כלל אזרחי המדינה, הוא משפיע באופן ישיר על אזרחיה הערביים של מדינת ישראל (ערביי ישראל) ומטיל מגבלות שונות בכל הנוגע ליכולתם לקיים חיי משפחה בתוך שטח ישראל עם בני/בנות זוג פלסטינים תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה.
בני זוג זרים אשר אינם זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות, נדרשים לתהליך הסדרת מעמדם האזרחי בישראל במסגרתו מושם דגש על כנות הקשר בינם לבין בן/בת זוגם המחזיקים באזרחות ישראלית. כמו כן, מושם דגש על כך שאין כל מניעה ביטחונית ו/או פלילית בכל הנוגע להשתקעותם בישראל. במקרים אלו, בני זוג נשואים שאחד מהם הוא בעל אזרחות ישראלית, נדרשים להגשת בקשה לאיחוד משפחות, להזמין את בן/בת זוגם לישראל ולהתחיל בתהליך הסדרת מעמדם של בני הזוג הזרים. תהליך זה הוא מורכב ומתמשך והוא אורך מספר שנים (בין 5 ל-7 שנים) שבסיומו מוענקת תושבות קבע בישראל ו/או אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר. הליך זה מיועד לכלל המקרים בהם מדובר בבן/בת זוג זר שמדינת המוצא ממנה הוא מגיע אינה מדינת אויב ו/או רצועת עזה ו/או שטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.
בחודש יולי (6/2021) תם תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (התשס”ג 2003), ונכון להיום, איחוד משפחות המורכבות מאזרחים ישראליים ותושבי הרשות הפלסטינאית ו/או רצועת עזה ו/או אחת מהמדינות הבאות: איראן, לבנון, סוריה ועיראק, נעשה בסמכות שר הפנים המכהן וזאת בהתאם לתנאים מסוימים (חריגים) אשר הופיעו בחוק המקורי, וביניהם:
שר הפנים המכהן רשאי על פי שיקול דעתו לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל :
שכירת שירותיו של עו”ד לעניין איחד משפחות, נחוצה בעיקר במקרים בהם מדובר בהליך איחוד משפחות של זוגות מעורבים ו/או בני דתות אחרות ו/או איחוד משפחות ערביות. ככלל, קיימת חשיבות רבה להיוועצות מוקדמת עם עורך הדין עוד בטרם הגשת הבקשה לאיחוד משפחות לרשות האוכלוסין וההגירה וזאת על מנת לבחון לעומק את פרטי הבקשה ואת סיכויי קבלתה. כמו כן, חשוב שבחירת עורך דין איחוד משפחות תעשה בהתאם לניסיון המשפטי המעשי העומד לרשותו בתחום הסדרת מעמד אזרחי ואיחוד משפחות וזאת על מנת להגדיל ככל הניתן את סיכויי הצלחת תהליך איחוד המשפחות.
גם במקרים בהם מדובר בהליך איחוד משפחות של זוגות מעורבים ו/או זוגות בני דתות אחרות ו/או משפחות ערביות, קיימים מספר תנאים הכרחיים לתחילת תהליך האיחוד במסגרת הגשת בקשה לאיחוד משפחות. התנאי הבסיסי ביותר הוא שאחד מבני המשפחה שוהה בישראל ומחזיק באזרחות ישראלית והתנאי הנלווה לכך הוא שהאיחוד לא יהווה כל סכנה ביטחונית ו/או פלילית למדינת ישראל, כאשר חובת ההוכחה היא על מגישי הבקשה. באמצעות היוועצות מוקדמת עם עורך דין דיני הגירה המתמחה בהליכי איחוד משפחות, תוכלו לבחון את כל התנאים הנדרשים לצורך השלמת פעולת האיחוד משלב הגשת הבקשה ואיסוף המסמכים הרלוונטיים, דרך התנהלות אל מול הרשויות הרלוונטיות ועד לתחילת הליך הסדרת מעמדם של בני המשפחה אשר אינם מחזיקים בתושבות קבע בישראל ו/או באזרחות ישראלית.
בהתאם לכל האמור לעיל, בסמכותו של שר הפנים המכהן לאשר שהות בישראל לילדים עד גיל 14 במסגרת הליך איחוד משפחות וזאת על מנת להימנע מהפרדה בין הילדים לבין ההורה השוהה בישראל על פי חוק. סמכות זו מוקנית לשר הפנים מתוקף חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל והיא עומדת לרשות שר הפנים גם במקרים בהם החלטתו נוגדת את לשון החוק. יחד עם זאת, חשוב לציין שגם במקרים הומניטאריים במסגרתם מושם דגש על עניין מניעת הפגיעה בילדים אשר אינם יכולים להתאחד עם הוריהם ו/או אחד מהם, כל בקשה נבדקת בכובד ראש ונשקלת מתוך דאגה לביטחון המדינה.
בסמכות שר הפנים המכהן להקים ועדה הומניטארית מטעם משרד הפנים וזאת לצרכי בחינת מקרים ובקשות חריגות למתן מעמד אזרחי בישראל ו/או לצרכי בחינת בקשות לאיחוד משפחות. פעילותה של הועדה ההומניטארית היא לבחון את העניין שלשמו היא הוקמה ולהעניק לשר הפנים את המלצותיה בהתאם לממצאי הבדיקה אותה היא קיימה. ברוב המקרים, שר הפנים מאמץ את המלצות הועדה ומקדם את המלצותיה מתוקף סמכותו לאשר ו/או לדחות כל בקשה לאיחוד משפחות.
אנחנו במשרד עורכי הדין מתן חודורוב, עוסקים ומתמחים במגוון רחב של סוגיות משפטיות הקשורות לתחום דיני ההגירה והשהות בישראל. לרשותנו, ניסיון משפטי רחב היקף בהליכי הסדרת מעמד אזרחי בישראל גם בקרב משפחות מעורבות וגם בקרב משפחות ערביות ומשפחות בני דתות אחרות (שאינן יהודיות). במידה וגם אתם נדרשים להליך איחוד משפחות זה הזמן ליצור איתנו קשר כאן ולתאם איתנו פגישת היוועצות מקדימה בנושא.ות
משך ההליך לאיחוד משפחות משתנה בהתאם לנסיבות הייחודיות בכל מקרה. לרוב משך הזמן הממוצע נע בין 5 ל- 7 שנים עד קבלת מעמד קבוע, עם הגבלות שונות לתושבי האזור.
על מנת להתחיל בהליך איחוד משפחות יש תחילה להגיש בקשה מקוונת/פיזית במשרד הפנים, בהתאם לתנאים המפורטים בנוהל הרלוונטי.
צרו קשר עוד היום לקבלת פרטים נוספים, על מנת להתחיל את ההליך בהקדם.
התהליך מצריך איסוף והגשת מסמכים רבים, אותם דורש משרד הפנים, ראיונות שנתיים לבחינת כנות הקשר בין בני הזוג, והכנה למלחמה. ניתן למנוע מראש בעיות ו/או עיכובים מיותרים בהליך, ע”י שכירת עורך דין שמכיר את הזכויות שלכם ואת הנסיבות הפרטניות שלכם, אשר ילווה אתכם ממש מתחילת הדרך.
קבעו פגישת ייעוץ ללא התחייבות:
