מדינת ישראל חלים חוקי הגירה קפדניים ונוקשים לגבי מתן מעמד חוקי לאנשים שאינם יהודים. בנוסף, על מנת לקבל אזרחות ישראלית, אשרת שהייה או מעמד חוקי אחר, יש לעמוד בתנאים מסוימים הקבועים בנהלים השונים של רשות האוכלוסין וההגירה. אולם, מאחר וזהו תחום אישי, רגיש ומורכב, ייתכנו מצבים מיוחדים שלא בהכרח עונים על תנאי החוק, בהם הסדרת המעמד לא תעשה מכוח נוהל ספציפי של משרד הפנים אלא באמצעות בקשות מטעמים הומניטאריים. זאת, לפנים משורת הדין ובמקרים חריגים בלבד המצדיקים את מתן המעמד לאזרחים זרים.
הגוף שמוסמך ואחראי לבחון לעומק את הבקשות השונות ולהעביר את המלצתו למשרד הפנים בנוגע למתן מעמד חוקי בישראל – זו הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. במסגרת תפקידה אחראית הוועדה לדון ולייעץ למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, באותן בקשות חריגות לקבלת מעמד בישראל המוגשות בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952 ולא עומדות בנוהל ספציפי של רשות האוכלוסין וההגירה. כך למשל, מבקשי המעמד יכולים להיות קורבנות סחר בזנות, עובדים זרים, מבקשי מקלט בישראל, זוגות מעורבים שהחלו כבר בהליך הסדרת המעמד אך לא הספיקו להשלים אותו בנסיבות של פטירת בן/בת הזוג הישראליים או בגלל מקרי אלימות בתא המשפחתי, קטין שבני משפחתו קיבלו מעמד חוקי מכוח החלטת ממשלה וכדומה.
ההליך של הגשת בקשות מטעמים הומניטאריים וקבלת מעמד חוקי בישראל הוא לרוב מורכב, ממושך ומייגע. אנו נתקלים לא אחת במצבים לפיהם בקשות מטעמים הומניטאריים נדחות על הסף וצריך לפנות לערכאות משפטיות כדי להסדיר את סוגיית המעמד, מה שמאריך את ההליכים. משום שלוועדה ישנה סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ולהחליט בכל מקרה לגופו, חשוב מאוד להכין את הבקשה בצורה מקצועית ומפורטת ולצרף לה כמה שיותר ראיות ומסמכים התומכים בקבלתה. לכן, הדרך המומלצת לעשות זאת היא באמצעות עורך דין מנוסה שמתמחה בהסדרת מעמד בישראל ויש לו ניסיון מוכח בטיפול בתיקים אלה. כך גם ניתן להגדיל את הסיכויים שהבקשה אכן תאושר, לייעל ולקצר את משך ההליכים. בנוסף, מאחר וזה תחום שיש לו השלכות ישירות נרחבות על חייהם של מגישי הבקשות, חשוב לדעת לטפל בו במקצועיות, מסירות ורגישות.
קבעו פגישת ייעוץ ללא התחייבות:
