אזרחות ישראלית
המעמד המלא במדינת ישראל, שמקנה זכות בחירה לכנסת, דרכון ישראלי והגנה מלאה מפני גירוש.
65 מונחים מרכזיים בדיני הגירה, מעמד ואזרחות בישראל, מוסברים בשפה פשוטה. לכל מונח יש הסבר, ההיבטים המשפטיים, מאמרים רלוונטיים ושאלות נפוצות. המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
אזרחות, התאזרחות, תושבות קבע וחוק השבות · חזרה לראש העמוד ↑
המעמד המלא במדינת ישראל, שמקנה זכות בחירה לכנסת, דרכון ישראלי והגנה מלאה מפני גירוש.
המסמך שמעניק לזכאי שבות את מעמד העולה החדש, את האזרחות ואת סל הקליטה.
רכישת אזרחות ישראלית שלא מכוח חוק השבות, בשיקול דעת שר הפנים ובכפוף לתנאים שבחוק האזרחות.
מי שעומד בתנאי חוק השבות – יהודי, צאצא של יהודי עד דור שלישי או בן זוג – גם אם אינו יהודי לפי ההלכה.
חוק משנת 1950 שמעניק לכל יהודי, לילדיו, לנכדיו ולבני זוגם זכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות.
הסטטוס החוקי של אדם בישראל – אזרח, תושב קבע, תושב ארעי או מבקר – שקובע את זכותו לשהות, לעבוד ולקבל זכויות.
המקום שבו אדם חי בפועל – מגורים, עבודה, משפחה ולימודים – תנאי מרכזי כמעט בכל בקשת מעמד.
המאגר הממשלתי שמתעד מעמד, מצב אישי, לאום ופרטים נוספים של תושבי ישראל.
הנחיה פנימית כתובה של משרד הפנים שקובעת תנאים, מסמכים ושלבים לכל סוג בקשה.
רישום פלילי קודם שעשוי לשמש עילה לסירוב לבקשת מעמד, לעלייה או לאיחוד משפחות.
הגוף במשרד הפנים שמטפל בבקשות מעמד, אשרות, כניסה לישראל, עובדים זרים ומבקשי מקלט.
מעמד זמני שמתחדש מדי תקופה, ניתן בדרך כלל במהלך הליך מדורג ומאפשר עבודה וזכויות סוציאליות.
מי שרשאי לחיות ולעבוד בישראל ללא הגבלת זמן ונהנה מרוב הזכויות הסוציאליות, אך אינו אזרח.
הסדרת מעמד לבני זוג, הליך מדורג והורים · חזרה לראש העמוד ↑
שם כולל לבקשות מעמד לקרובי משפחה של ישראלי – בן זוג, הורה קשיש או ילד.
בן זוג שאינו אזרח ישראלי, ומבקש מעמד בישראל מכוח הקשר הזוגי עם אזרח או תושב קבע.
פירוק נישואין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה או בערכאה המוסמכת לפי דת בני הזוג.
תהליך רב-שנתי שבו בן משפחה זר מקבל מעמד בשלבים: אשרת שהייה ועבודה, תושבות ארעית, ובסוף תושבות קבע או אזרחות.
התהליך שבו בן זוג זר של ישראלי מקבל מעמד בישראל, בדרך כלל בהליך מדורג ובבדיקת כנות הקשר.
זוג שבו אחד מבני הזוג ישראלי והשני זר – תחום העיסוק המרכזי של המשרד בהסדרת מעמד.
בני זוג שאינם נשואים ומנהלים משק בית משותף, ויכולים לבקש מעמד לפי נוהל נפרד.
התנאי המרכזי בבקשת מעמד זוגי: שהקשר אמיתי ולא נועד רק להשגת מעמד בישראל.
בקשה של הורה זר לקבל מעמד בזכות ילד ישראלי, בעיקר כשהוא מגדל את הילד בישראל.
נוהל שמאפשר להורה זר של חייל בצה"ל לשהות בישראל בתקופת השירות.
נוהל שמאפשר מעמד בישראל להורה מבוגר ובודד, שילדיו חיים בישראל.
נישואין מקוונים של מדינת יוטה בארה"ב, שנערכים בשיחת וידאו מישראל.
נישואין שנערכים שלא דרך מוסד דתי, בדרך כלל בחו"ל, ומשרד הפנים רושם אותם במרשם האוכלוסין.
ראיון שעורך משרד הפנים לכל אחד מבני הזוג בנפרד, כדי לבחון את כנות הקשר.
אשרות, הזמנת תייר, סירובי כניסה והרחקה · חזרה לראש העמוד ↑
אשרת נסיעה אלקטרונית מראש, שאזרחי מדינות הפטורות מאשרה נדרשים להוציא לפני טיסה לישראל.
אשרת שהייה ועבודה בישראל אצל מעסיק מסוים, לעובדים זרים ולמומחים.
היתר שמשרד הפנים מעניק לזר לשהות בישראל לתקופה ולמטרה מוגדרות.
אשרת ביקור קצרה, בדרך כלל עד 3 חודשים, שאינה מתירה עבודה בישראל.
בקשה לחדש את תוקף האשרה לפני שהיא פגה.
בקשה של ישראלי למשרד הפנים לאשר מראש כניסה של קרוב או בן זוג מחו"ל, לעיתים בהפקדת ערבות.
רישום שחוסם כניסה עתידית לישראל לתקופה מסוימת, למשל אחרי שהייה שלא כדין או הרחקה.
זר שנמנעה ממנו הכניסה לישראל, בדרך כלל בביקורת הגבולות בנמל התעופה.
סכום או שטר שמופקד במשרד הפנים כדי להבטיח שזר יעמוד בתנאי האשרה ויעזוב בזמן.
החלטה מנהלית להוציא זר מישראל, לפי חוק הכניסה לישראל.
זר שנמצא בישראל בלי אשרה בתוקף, וחשוף להרחקה ולמניעת כניסה עתידית.
היתרי העסקה, מומחים וזכויות עובדים · חזרה לראש העמוד ↑
השבה של מס הכנסה שנוכה ביתר משכרו של עובד זר.
אישור שניתן למעסיק להעסיק עובד זר, ובלעדיו לא ניתן להנפיק לעובד אשרת עבודה.
עובד זר זכאי לשכר מינימום, ביטוח רפואי, מגורים הולמים ושאר הזכויות שבדיני העבודה.
מצב שבו מהגר אינו יכול לפרוע את חובותיו, ומעלה שאלות על השפעת ההליך על מעמדו.
עובד בעל ידע או מיומנות מיוחדים שאינם זמינים בישראל, המועסק לפי נוהל מומחים.
העסקת מומחים מחו"ל בגופים פיננסיים ובשוק ההון, כמקרה פרטי של נוהל המומחים.
עובד שאינו אזרח או תושב ומועסק בישראל בהיתר, בעיקר בענפי סיעוד, בניין, חקלאות ותעשייה.
כסף שהמעסיק מפקיד מדי חודש בענפים מסוימים, ומשולם לעובד כשהוא עוזב את ישראל.
מקלט, פליטים ובקשות הומניטריות · חזרה לראש העמוד ↑
בקשת מעמד שאינה עומדת באף נוהל קיים, ומתבססת על נסיבות אישיות חריגות.
הוועדה שממליצה לרשות האוכלוסין אם לתת מעמד מטעמים הומניטריים.
היחידה ברשות האוכלוסין שמראיינת מבקשי מקלט ובוחנת את בקשותיהם להכרה כפליטים.
מי שהגיש בקשה להכיר בו כפליט, וטרם התקבלה החלטה בבקשתו.
האיסור להחזיר אדם למקום שבו חייו או חירותו בסכנה, גם אם לא הוכר כפליט.
מי שנמלט ממדינתו מפחד מבוסס לרדיפה בשל גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית או דעה פוליטית.
ערר, בית הדין לעררים ועתירות · חזרה לראש העמוד ↑
בית המשפט העליון כשהוא דן בעתירות נגד רשויות המדינה, בעניינים שאינם בסמכות ערכאה אחרת.
ערכאה שיפוטית עצמאית שדנה בעררים על החלטות רשות האוכלוסין בעניינם של זרים.
סכום שבית המשפט מחייב צד אחד לשלם לאחר על עלויות ההליך ושכר הטרחה.
עיכוב בלתי סביר של משרד הפנים בטיפול בבקשה, שעשוי להצדיק עתירה ופסיקת הוצאות.
הזכות להציג עמדה ומסמכים לפני שמשרד הפנים מקבל החלטה פוגענית.
פגיעה במידע אישי של מבקש מעמד מעבר לנדרש לבדיקת הבקשה, למשל בחיפוש או בחקירה.
החלטה שלילית על בקשת מעמד או אשרה. השלב שבו בוחרים בין ערר פנימי, ערר מנהלי או בקשה חדשה.
ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים על פסק דין של בית הדין לעררים.
הליך שבו מבקשים מבית הדין לעררים לבטל או לשנות החלטה של רשות האוכלוסין.
הליך מקדים שבו מבקשים מפקיד בכיר יותר ברשות האוכלוסין לבחון מחדש החלטה, לפני הגשת ערר מנהלי לבית הדין לעררים.
תביעה נגד רשות שלטונית בבית המשפט לעניינים מנהליים, למשל על השתהות או החלטה שאינה בסמכות בית הדין לעררים.
צו זמני שמקפיא מצב עד להכרעה, למשל עיכוב הרחקה בזמן שהערר נבחן.
הסמכות הרחבה של שר הפנים להחליט בענייני מעמד, שמוגבלת בסבירות, במידתיות ובשוויון.
משרד עו"ד מתן חודורוב · ז'בוטינסקי 7, רמת גן