בניגוד למרבית מדינות העולם בהן בני זוג רשאים להינשא באמצעות קיום טקס צנוע בבית העירייה המקומי, בישראל, כל נושא הנישואין והגירושין מורכב למדי, מאחר ולא כל גבר או אישה רשאים להינשא לכל בן או בת זוג שיחפצו, ואף הנישואין, לכשעצמם, מוסדרים מכוח דין דתי ולא מכוח חוקי מדינת ישראל. כתוצאה מכך, אחת מהדרכים בהן ניתן לעקוף את המכשולים אותם מציב הדין הדתי בישראל, היא נישואין במדינה זרה, כשלאחריהם – הרישום בישראל כזוג נשוי. למרות זאת, כאשר המדובר על גבר ואישה יהודים שנישאו בחו”ל ומבקשים להתגרש, עליהם לעשות זאת באמצעות הפניה לבית הדין הרבני. בעוד שכשהמדובר בבני זוג בני דת שונה אשר נישאו בחו”ל, הם יצטרכו לעבור הליך “התרת נישואין” בפני בית הדין לענייני משפחה. כל האמור לעיל מביא לכך, כי בין אם בשל נסיבות של מכשלות דת ובין אם בשל נסיבות אידיאולוגיות, זוגות רבים בוחרים לחיות בחיים משותפים ללא מסגרת נישואין, במתכונת הנקראת “ידועים בציבור”.
על מנת שבני זוג יוכרו על ידי מדינת ישראל כידועים בציבור, ישנם מספר נתונים אשר חייבים להתקיים – חיים משותפים המתנהלים בדירה אחת, קיום חיים אינטימיים, ניהולו של משק בית משותף, והיכרות ע”י כולי עלמא (“כלל העולם”, במקרה שלנו, הדבר המתייחס בעיקר למכרים וקרובי משפחה) כידועים בציבור. פרק הזמן שבו הנתונים הללו חייבים להתקיים לצורך ההכרה אינו קבוע, ועל אף כי קיימות פסיקות הנוקבות בפרק זמן בן שנה אחת, קיימת פסיקה הגורסת כי גם שלושה חודשים הינם פרק זמן מספיק לצורך כך. ועד כה, דיברנו רק על בני זוג ששניהם אשר שניהם אזרחי מדינת ישראל. הבעיה מורכבת אף יותר, כאשר המדובר בבני זוג שאחד מהם הוא תושב מדינת ישראל, בעוד השני – הוא תושב זר.
נוהל הסדר מעמד בין בני זוג או ידועים בציבור מאפשר למשרד הפנים לבחון בקשותיהם של בני זוג שאחד מהם הוא בעל אזרחות ישראלית ואילו השני הוא בעל אזרחות זרה, באמצעות הליך ארוך למדי, שמטרתו לוודא כי אין המדובר בקשר פיקטיבי שמטרתו היא, אך ורק, לעגן את מעמד האזרח הזר שבין בני הזוג בישראל.
הליך הסדר מעמד בין בני זוג או ידועים בציבור הינו הליך ארוך ומורכב למדי, שאותו, לא כדאי לבצע ללא ליווי של עורך דין המתמחה בתחום, שכן, רבים המקרים, בהם, בשל נסיבות בירוקרטיות שונות, בקשת הסדר מעמד בין בני זוג או ידועים בציבור עלולה להידחות.
קבעו פגישת ייעוץ ללא התחייבות:
